סוגי חרדות אצל הורים – הפרעות החרדה השונות

חרדה היא חלק טבעי מחיי ההורים בישראל – מנגנון הישרדותי שמתריע בפנינו על סכנות אפשריות. אבל מתי החרדה הופכת להפרעה? איך מבדילים בין סוגי החרדות השונים? אילו טיפולים יכולים לעזור? בואו להבין טוב יותר את הפרעות החרדה, להכיר את המאפיינים הייחודיים של כל הפרעה ולבחון את דרכי ההתמודדות האפקטיביות!

מהי חרדה ומתי היא הופכת להפרעה?

חרדה היא תגובה טבעית של הגוף למצבי איום או סכנה. היא מכינה אותנו להתמודד עם אתגרים ומסייעת לנו לשרוד. אך כאשר תחושת החרדה מופיעה בלי איום ממשי, נמשכת זמן רב או פוגעת בתפקוד היומיומי – היא עלולה להיחשב להפרעה.

ההבדל בין חרדה נורמטיבית לפתולוגית

חרדה נורמטיבית מתאפיינת בתגובה מידתית לאיום אמיתי, שחולפת כאשר האיום חולף. לעומת זאת, חרדה פתולוגית מופיעה גם בלי גורם חיצוני, עוצמתה אינה פרופורציונלית לאיום (אם קיים), והיא נמשכת זמן רב מעבר לנדרש. למשל, חשש לפני ראיון עבודה הוא תגובה טבעית. אבל אם החרדה מונעת מכם אפילו להגיש קורות חיים או שאתם חווים דאגה מוגזמת במשך שבועות לפני הראיון – זה כבר עלול להצביע על הפרעת חרדה.

מתי לפנות לטיפול מקצועי?

כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית כאשר החרדה משפיעה על הבריאות נפשית שלכם, פוגעת ביכולת לתפקד בעבודה או בלימודים, נמשכת לאורך זמן (מעל שישה חודשים לחרדה כללית), גורמת למצוקה משמעותית או מובילה להימנעות ממצבים שונים בחיי היומיום.

סוגי הפרעות חרדה לפי DSM-5

ה-DSM-5 (המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות) מגדיר מספר סוגים של הפרעות חרדה. כל אחת מהן מתאפיינת בדפוסים ייחודיים של מחשבות, רגשות והתנהגויות.

הפרעת חרדה כללית (GAD)

הפרעת חרדה כללית מאופיינת בדאגה מתמשכת ומוגזמת ביחס למגוון רחב של נושאים. האדם המתמודד עם GAD מתקשה לשלוט במחשבות המדאיגות, וחווה מתח רב ברוב שעות היום, רוב ימי השבוע, למשך שישה חודשים לפחות. התסמינים הנפוצים של הפרעת חרדה כללית הם דאגה מתמדת וקשה לשליטה, תחושת מתח ועצבנות, עייפות מהירה, קשיי ריכוז, מתח שרירים כרוני והפרעות שינה. רבים מהמתמודדים עם הפרעה זו מתארים זאת כ"סרט אימה מתמשך בראש".

הפרעת פאניקה

הפרעת פאניקה מתאפיינת בהתקפי חרדה פתאומיים וחוזרים, המלווים בתחושת פחד עז ותסמינים פיזיים משמעותיים. בין התקף להתקף, קיימת דאגה מתמדת מפני התקף נוסף או ההשלכות שלו. התקף פאניקה כולל לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים: דפיקות לב חזקות, הזעה, רעידות, תחושת קוצר נשימה, כאב בחזה, בחילה, סחרחורת, תחושות של חוסר מציאותיות, פחד מאיבוד שליטה או פחד ממוות.

הפרעת חרדה חברתית

הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית) מתאפיינת בפחד עז ומתמשך ממצבים חברתיים או ביצועיים שבהם האדם עלול להיחשף לביקורת או הערכה של אחרים. אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית עשויים לחוות פחד מדיבור בפני קהל, חרדה ממצבים חברתיים יומיומיים, חשש מכתיבה בנוכחות אחרים, דאגה מוגזמת להיתפס כמביך, ותסמינים פיזיים כמו הסמקה והזעה.

פוביה ספציפית

פוביה ספציפית היא פחד בלתי הגיוני ומוגזם מאובייקט, מצב או פעילות מסוימים. הפחד גדול באופן משמעותי מהסכנה האמיתית שהגורם מציב. פוביות ספציפיות מסווגות לקבוצות עיקריות: פוביות מבעלי חיים, פוביות מהסביבה הטבעית, פוביות ממצבים, פוביות מדם, זריקות או פציעות, ופוביות אחרות. מה שמייחד פוביות ספציפיות הוא שהפחד מתמקד באובייקט או מצב מוגדר.

אגורפוביה

אגורפוביה מתאפיינת בפחד ממצבים שבהם עלול להיות קשה להימלט או לקבל עזרה במקרה של התפתחות תסמיני חרדה. אנשים עם אגורפוביה חוששים ממגוון מצבים, לרבות שימוש בתחבורה ציבורית, שהייה במקומות פתוחים, שהייה במקומות סגורים, עמידה בתור או בקהל, ושהייה לבד מחוץ לבית.

חרדת פרידה או נטישה

חרדת פרידה מתאפיינת בפחד מוגזם מהתרחקות מדמויות התקשרות משמעותיות או מהבית, והיא יכולה להופיע הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים. היא מופיעה בעיקר בגלל אירועים שקרו בעבר שפיתחו את החרדה.

אילמות סלקטיבית

אילמות סלקטיבית היא הפרעה המתאפיינת בכישלון עקבי לדבר במצבים חברתיים ספציפיים, למרות יכולת דיבור תקינה במצבים אחרים. הפרעה זו מתחילה בדרך כלל בילדות, ושכיחה יותר אצל ילדים ביישנים.

הפרעות קשורות לחרדה

מלבד הפרעות החרדה ה"קלאסיות", ישנן הפרעות נוספות הקשורות לחרדה, אך מסווגות בקטגוריות נפרדות ב-DSM-5.

הפרעות הקשורות לטראומה (PTSD, ASD)

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) והפרעת דחק חריפה (ASD) מתפתחות בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. התסמינים הם זכרונות חודרניים, הימנעות מגירויים הקשורים לטראומה, שינויים שליליים במצב הרוח ועוררות יתר.

הפרעות אובססיביות קומפולסיביות (OCD)

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) מתאפיינת בנוכחות מחשבות חודרניות (אובססיות), התנהגויות חזרתיות (קומפולסיות) או גם וגם. אלה שסובלים ממנה חשים צורך לבצע טקסים חוזרים כדי להפחית את החרדה.

הפרעת חרדה הנגרמת מחומרים או מצב רפואי

לפעמים, התסמינים של החרדה יכולים להיגרם ישירות מהשפעה פיזיולוגית של חומרים (תרופות או  סמים) או ממצב רפואי כמו בעיות בבלוטת התריס או הפרעות קצב לב. במקרים כאלה, חשוב במיוחד לפנות לרופא.

תסמינים של חרדה

חרדה מתבטאת במגוון תסמינים שניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:

• תסמינים גופניים: התסמינים הגופניים של חרדה נובעים מהפעלת מערכת "הילחם או ברח" והם דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, הזעה מוגברת, רעד, יובש בפה, סחרחורות, כאבים בחזה, בחילה ומתח שרירים.
• תסמינים קוגניטיביים ורגשיים: החרדה משפיעה באופן משמעותי על החשיבה ועל הרגשות דרך דאגה מתמדת, הערכת יתר של סכנות, מחשבות קטסטרופליות, קושי בריכוז ותחושות של איום או של סכנה מתמדת.
• תסמינים התנהגותיים: החרדה משפיעה גם על ההתנהגות, לרוב בצורת הימנעויות ממצבים מעוררי חרדה, "התנהגויות בטיחות", חיפוש הרגעה חוזר, בדיקות יתר, ולעיתים שימוש באלכוהול או סמים להפחתת חרדה.

סיבוכים אפשריים של חרדה לא מטופלת

כאשר הפרעות חרדה אינן מטופלות, הן עלולות להוביל לסיבוכים משמעותיים כמו דיכאון, בעיות שינה כרוניות, פגיעה בבריאות הפיזית, שימוש לרעה בחומרים, פגיעה בתפקוד החברתי והמקצועי והגבלה משמעותית של מרחב החיים.

דרכי אבחון הפרעות חרדה

כלי הערכה ושאלונים

מומחי בריאות הנפש משתמשים במגוון כלים מובנים להערכת חרדה, כולל שאלון GAD-7, שאלון BAI ושאלונים ייחודיים להפרעות ספציפיות. אלה משמשים ככלי עזר לאבחון, אך אינם מחליפים הערכה קלינית מקיפה.

הערכה קלינית מקצועית

הערכה קלינית מקצועית כוללת ראיון קליני מקיף עם המטופל, הערכה רפואית לשלילת מצבים רפואיים אחרים, אבחנה מבדלת והערכת החומרה של ההפרעה ומידת הפגיעה בתפקוד של הסובלים.

אפשרויות טיפול בחרדות

טיפול פסיכולוגי

טיפולים פסיכולוגיים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול חשיפה, ACT, EMDR וטיפול דינמי. לעיתים קרובות אנשים מגיעים אחרי שנים של סבל, והם מופתעים לגלות שבעזרת טיפול ממוקד, אפשר לראות שיפור משמעותי תוך שבועות ספורים.

טיפול תרופתי

תרופות יכולות להיות חלק משמעותי מהטיפול בהפרעות חרדה, במיוחד במקרים בינוניים עד חמורים. הטיפול התרופתי כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRIs), מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRIs), בנזודיאזפינים לטווח קצר ותרופות אחרות בהתאם לצורך.

התמודדות עצמית ומניעה

הינה כמה דרכים שבהן אתם יכולים לנסות לעזור לעצמכם:

• טכניקות הרגעה והרפיה: טכניקות אלו כוללות נשימה עמוקה ומודעת, הרפיית שרירים מתקדמת, מיינדפולנס ומדיטציה, דמיון מודרך ופעילויות כמו יוגה או טאי צ'י.
• שינויים באורח החיים: אורח חיים בריא תומך בהפחתת חרדה דרך פעילות גופנית סדירה, הימנעות מגורמים מעוררי חרדה כמו קפאין, תזונה מאוזנת, היגיינת שינה וניהול זמן אפקטיבי.
• מערכת תמיכה: קשרים חברתיים ותמיכה הם גורם מגן משמעותי מפני חרדה דרך שיתוף אנשים קרובים, השתתפות בקבוצות תמיכה, הצבת גבולות בריאים ופנייה לעזרה מקצועית כשצריך.

חרדות אצל אוכלוסיות מיוחדות

גם הילדים, המתבגרים וההורים שלכם יכולים לחוות חרדה:

• חרדות אצל ילדים ומתבגרים: חרדה בגיל הצעיר מתבטאת לעיתים דרך התקפי זעם, תלונות גופניות, הידבקות להורים או סירוב ללכת לבית הספר. טיפול מוקדם ומעורבות הורים הם מרכיבים חשובים בהתמודדות.
• חרדות אצל מבוגרים וקשישים: בגיל המבוגר, חרדה עשויה להופיע לצד בעיות רפואיות, להתבטא יותר בתסמינים סומטיים ולהיות קשורה לאובדנים או שינויים גדולים בחיים.

לסיכום

חרדה היא תגובה אנושית טבעית, אך כאשר היא הופכת להפרעה, היא עלולה לפגוע מאוד באיכות החיים. הבשורה הטובה היא שהפרעות חרדה הן מהמצבים הנפשיים הניתנים לטיפול בצורה הטובה ביותר. ההמלצות העיקריות הן אל תסבלו בשקט, פנו לאבחון מקצועי, התמידו בטיפול, למדו על מצבכם, אמצו אורח חיים תומך וזכרו שאינכם לבד.

שאלות נפוצות

אילו סוגי חרדה יש?

סוגי החרדה העיקריים הם הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, חרדה חברתית, פוביות ספציפיות, אגורפוביה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

איך מזהים חרדה?

חרדה מתבטאת בתסמינים פיזיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. אם התסמינים נמשכים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד, כדאי לפנות להערכה מקצועית.

מה ההבדל בין חרדה נורמטיבית לפתולוגית?

חרדה נורמטיבית היא תגובה זמנית ומידתית לאיום ממשי. חרדה פתולוגית מופיעה בלי איום אמיתי, מוגזמת, נמשכת לאורך זמן וגורמת לפגיעה בתפקוד.

האם חרדה היא מחלת נפש?

חרדה נחשבת להפרעה נפשית, שהיא מצב רפואי כמו מחלות גופניות. הפרעות חרדה הן נפוצות מאוד ומגיבות היטב לטיפול.

למה נוצרת חרדה?

חרדה נוצרת משילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. אין גורם יחיד להפרעות חרדה, אלא אינטראקציה מורכבת בין גורמים שונים.

איך מתמודדים עם חרדה?

ההתמודדות כוללת טיפולים מקצועיים כמו CBT וטיפול תרופתי, לצד כלים עצמיים כמו טכניקות הרפיה, פעילות גופנית ושמירה על אורח חיים בריא.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כדאי לפנות לעזרה כאשר החרדה פוגעת באיכות החיים, מגבילה פעילויות יומיומיות, נמשכת מעל חודש או מלווה בתסמינים פיזיים מטרידים.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.